זה קורה אינספור פעמים. מנהל מרגיש שהוא טובע בעומס או שחסרים לו עובדים, הוא פונה למנהל הישיר שלו לקבל עזרה, ובמקום לתעדף המנהל מסביר לו איך אפשר להספיק הכול, או נותן תשובות של "יהיה בסדר…", "סומך עליך שתסתדר…"
אז למה זה קורה? ומה אפשר לעשות? יש כמה סיבות נפוצות שעולות בשיחות שלי עם מנהלים, הנה המרכזיות שבהן.
הבעיה שלך, היא גם הבעיה שלו….
גם על המנהל שלך מופעלים לחצים יש לו התחייבויות ודד ליינס. כשזה לא עובד, הוא צריך לעמוד מול דרג בכיר ולתת הסברים. נכון, זה התפקיד שלו, אבל זה לא הופך את זה לפשוט. אולי הוא חושש להיראות לא טוב, ואולי גם הוא מקבל תשובות של אין ברירה ותסתדר… אז כל עוד הדברים עובדים הוא מעדיף למשוך ולנסות להסתדר.
אתה לא מספיק ברור
עם תחושות לא הולכים למכולת… אתה משתף בתחושה של עומס, אבל לא מתרגם את התחושה לשפה ניהולית.
כשהפניה היא רגשית גם התשובה תהיה רגשית. מנהלים יציעו אמפתיה, יקשיבו בסבלנות ויאמרו שיהיה בסדר.
כדי לקבל מענה ענייני, תציג תמונת עומס ברורה, שתשקף בכתב, משימות אל מול משאבים ואילוצים!
כשהתמונה ברורה השיחה תהפוך מרגשית לאפקטיבית.
קח אחריות!
למנהל שלך יש מספיק בעיות משלו על הצלחת, ועמוק בפנים לא בא לו להתמודד עם עוד בעיות.
הוא מצפה ממך להוריד ממנו ולא להעמיס, הוא גם לא מכיר את הפעילות והאילוצים שלך כמוך.
אז קח אחריות ותשקיע מחשבה על מה אפשר לעשות מחר, מה בטווח ביניים ומה בטווח ארוך. תנמק מה אתה מציע לדחות, על מה לוותר, איפה אתה צריך עוד משאבים ומאיפה אפשר לקבל אותם. ההצעות שלך יהיו הבסיס לדיון ממוקד ולקבלת החלטות.
אתה נשמע כמו "זאב זאב"
אתה כבר הרבה זמן מתלונן על עומס, אבל תמיד עומד במשימות שלך! אז … כנראה שאם אתה מצליח אין באמת בעיה!
את המחיר שאתה והצוות משלמים, לא רואים בחוץ. אתם אומרים שאתם עובדים קשה, עמוסים, שזה מוגזם, אבל את השיר הזה שומעים מכל כיוון בארגון, וגם בארגונים אחרים. כשכולם עמוסים, למנהל קשה להבין מתי זה מוגזם. לכן אם לא תסמן את הגבולות שלך, אף אחד לא יעשה את זה בשבילך. (איך לסמן גבולות זה כבר נושא לפוסט אחר…)
לסיכום
בסופו של דבר, אל תהיה תמים ותצפה מהמנהל שלך שיפתור לך את הבעיות!
אם אתה רוצה לפתור, קח אחריות! תציג את העומס בשפה ניהולית, תציע פתרונות, תסמן גבולות!
ותראה שהשיחה תהפוך משיחת תמיכה לשיחה מועילה. ב ה צ ל ח ה!
